למה "לא נעים לי" עושה לא נעים גם לכם וגם לאחרים

למה זה קורה לנו?

​

רובנו מעדיפים להימנע מקונפליקטים. חינכו אותנו "להיות בסדר", אנחנו לא רוצים שמישהו יפגע בגללנו, והתוצאה היא חוסר אותנטיות וכנות – גם כלפי עצמנו – וזה בא לידי ביטוי בעיקר באמירות עמומות ומתחמקות, ובמשיכת זמן.

​

אנחנו לא תמיד יודעים מה אנחנו באמת רוצים מהסיטואציה. הבעיה היא, שככל שנקלעים לתוכה עמוק יותר, הרבה יותר קשה לעצור.

​

רובנו שונאים וממש סובלים מחוסר ודאות. אלא שהשילוב בין שני הסעיפים הראשונים גורם לנו לשכוח את זה כאשר המושכות בידיים שלנו. והלו, מישהו מחכה פה שניתן לו תשובה.

​

אז מה כדאי לעשות?

​

בפרק 144 בפודקאסט המצוין "חושבים טוב" של יהודית כץ, מדברת רונית כפיר על "דיבור נכון" על-פי הבודהיזם:

​

1. האם זו אמת?

גם אם זו "רק האמת שלי" – הדעה שלי, המחשבות שלי, הפרטיות שלי, אפילו הרגשות שלי. טיפ: לא תמיד חייבים את כככללללל האמת, היא עלולה לפגוע.

​

2. האם המסר מועיל?

גם אם זה מועיל רק לי, זו סיבה מספיק טובה.

​

3. האם יש במסר טוב לב?

מהו המניע לדברים שלי? ואגב, גם בביקורת יש טוב לב, ברכילות ממש לא.

​

4. האם זה הזמן המתאים לומר את הדברים?

הימנעו מחוסר טקט, או מלתפוס את אבא לשיחה על כסף בדיוק כשהוא חזר מהעבודה.

​

​

​

נסו להיפרד מהלא נעים לי. ככה תצילו את העולם, ואת עצמכם. באחריות.