ארבעה סוגים של תרבות ארגונית

וזה גרם לי לחשוב שבעצם תרבות ארגונית יכולה להיווצר וגם נוצרת באופן אחר בכל מקום. יותר מזה, גם בתוך צה"ל, בין הבסיסים שעברתי בשירותי בחיל האויר ולפעמים אפילו בין שתי יחידות עם אותה משימה משני צידי הכביש קיימים הבדלים בתרבות. והבדל תרבותי משפיע על הכל – על חופש הפעולה, מצב הרוח ובסופו של דבר, על התוצר עצמו.

על-פי אחת ההגדרות המעניינות למה שקורה "בין הקירות" של ארגון, ניתן לחלק תרבות ארגונית לארבעה סוגים בולטים: 

התרבות ההיררכית היא מובנית, פורמליסטית ובונה על יציבות לאורך זמן ויעילות. יצור אמין, עקבי ומהיר, וכל השאר פחות חשוב. הרבה פחות חשוב. 

התרבות המכירתית – זו של השוק "החופשי" לכאורה – חושבת ומתנהגת תחרותיות ופרודוקטיביות, על ידי איוש אנשים בעמדה המתאימה ושליטה ארגונית גבוהה, כי הסכנה - לשיטתה - אורבת בכל פינה.

התרבות ה"שבטית" מתבססת על עבודת צוות "על אמת", מהסוג שמשתף ומשקיע בעובדים ובלקוחות, מתוך אמונה שזו הדרך לשמר נאמנות ומסורת. מעניין כמה כאלה עוד קיימים היום. 

והתרבות "מכוונת המטרה" מדגישה יוזמות אישיות, גמישות ויצירתיות של כל אחד מהעובדים כדי להתאים את "המוצר" להזדמנות הגדולה הבאה. 

אז קחו לעצמכם כמה שניות כדי להבין איפה אתם עובדים, והאם כדאי לעשות אחרת.